חברה לביטוח בע"מ נ' נחום ואח'

פסק דין

תביעת שיבוב כספית ע"ס של 9,615 ₪ שעניינה כספים ששילמה התובעת בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 5.10.2011 בה היו מעורבים הרכב המבוטח ע"י התובעת (להלן- "הרכב המבוטח") ורכב הנהוג ע"י הנתבעת 2 (להלן- "אדרי" או "הנתבעת").

התובעת טענה בתביעתה כי בעת שנהג הרכב המבוטח נסע בנסיעה רצופה בנתיב השמאלי, ברחוב זבולון בקרית אתא, פנתה אדרי, שמאלה, בעת שמופע הרמזור בכיוון נסיעתה היה אדום, אל עבר כיוון נסיעתו של הרכב המבוטח ופגעה עם חלקו הקדמי של רכבה ברכב המבוטח (בכתב התביעה נפלה טעות סופר עת שצויין שם כי הנהג המבוטח נסע בנתיב הימני כאשר הן בהודעה למבטחת מיום 10.10.2011, והן בהודעה במשטרה, צויין כי הנהג המבוטח נסע בנתיב השמאלי וכך גם עולה מדו"ח בוחן התנועה).

הנתבעים טענו כי הנתבעת נכנסה לצומת כשאור ירוק דולק בכיוון נסיעתה וכי דווקא נהג הרכב המבוטח הוא זה שנכנס לצומת כשאור אדום דלק בכיוון נסיעתו.

שמעתי את עדות שתי הנהגים בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 13.3.2013. כן עיינתי בתיק המשטרה ובהודעת שני הנהגים שנגבו ע"י משטרת ישראל.

עדותו של נהג הרכב המבוטח, עשתה עלי רושם אמין, ואני מעדיפה את גרסתו על פני גרסת הנתבעת וזאת גם לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה של עד המעוניין בתוצאות המשפט.

אמנם, לא זומנה לעדות אשתו של הנהג המבוטח שהיתה יחד עמו ברכב בעת התאונה, ואולם גרסתה של אשת המבוטח נגבתה ע"י משטרת ישראל והיא תואמת את גרסתו של נהג הרכב המבוטח. נזכור כי אין מדובר בתביעה אישית של הנהג המבוטח אלא בתביעת שיבוב של התובעת כחברה מבטחת. נהג הרכב המבוטח הסביר כי אשתו בניגוד אליו לא זומנה למתן עדות: " אשתי לא יכולה היתה לבוא. היא לא קיבלה זימון. אשתי עובדת ולא זומנה בכלל לדיון". בנסיבות אלו, כאשר בהודעתה במשטרה תמכה אשת הנהג המבוטח בגרסת בעלה, ולאור הסברו של הנהג המבוטח לענין אי התייצבות רעייתו, אין לפרש את המנעות התובעת מלזמן את אשת הנהג המבוטח ככזו שיש בה חיזוק לגרסת הנתבעת.

יצויין כי בניגוד לטענתו של ב"כ הנתבעת בסיכומיו, לא מצאתי סתירה בין גרסתו של נהג הרכב המבוטח לעדותה של אשתו כפי שנגבתה ע"י משטרת ישראל שכן שניהם העידו כי הנהג המבוטח ניסה לסטות ימינה כדי להמנע מן התאונה אך לא יכול היה לעשות כן משום שבצד ימין נסעו מכוניות.

יצויין כי בהודעתו מיום 10.10.2011 הזכיר מבוטח התובעת עד נוסף שהיה עד לתאונה, שנסע מימינו וציין בפניו לאחר התאונה כי: "אנחנו בעצם הצלנו אותו אחרת היא היתה מתנגשת בו". נהג הרכב המבוטח הסביר בעדותו בפניי שעשה "טעות" כאשר לא נטל את פרטיו של עד זה כדי שיתמוך בגרסתו שנסע בחסות אור ירוק ועדותו בהקשר זה עשתה עלי רושם כן ואמיתי.

נהג הרכב המבוטח הזכיר בעדותו במשטרה עד נוסף בציינו כי: ""זה שהזמין משטרה ראה את התאונה ויש את הטלפון שלו במשטרה ובמד"א". יש להניח שנהג הרכב המבוטח לא היה מציין מיוזמתו שמות של עדים נוספים שהיו עדים לתאונה ובכלל זה עד שסבר כי פרטיו מצויים בידי המשטרה או בידי מד"א אלמלא היה משוכנע בגרסתו כי אכן נסע כשמופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק.

אכן היה מקום לצפות שהתובעת תתאמץ קצת יותר ותאתר את אותו עד שהזמין את מד"א ואת המשטרה, ולמצער תזמן לעדות את אשת המבוטח, ואולם התנהלותה של התובעת אין בה לפגום באמון שאני רוחשת לעדותו של נהג הרכב המבוטח אשר בעדותו מסר לא רק פרטים התומכים בגרסתו, אלא גם פרטים הפועלים לחובתו ובכלל זה העובדה, שנכנס לצומת בנסיעה רצופה, העובדה שהבחין ברכב הנתבעת במרחק של 70 מטר (!) מהצומת, ועדותו כי למרות שהבחין בנתבעת ממרחק רב, הסתפק בהבהוב וסימון באורות.

זהו המקום לציין כי בעוד שבכיוון נסיעתו של הנהג המבוטח היה רק רמזור אחד המורה ישר בלבד, הרי שבכיוון נסיעתה של הנתבעת היו שני רמזורים, האחד מוליך שמאלה והשני ישר, מה שתומך יותר באפשרות שדווקא הנתבעת, שנכנסה לצומת בנסיעה רצופה, התבלבלה ברמזור והסתכלה על הנתיב המורה ישר במקום שמאלה.

עוד יש לציין כי הנהג המבוטח ציין בהודעתו במשטרה כי לאחר התאונה צעק על התובעת על שנכנסה לצומת באור אדום והנתבעת לא ענתה לו ורק לאחר ששוחחה עם חבריה בטלפון ציינה כי נסעה באור ירוק. לא מצאתי בעדות הנתבעת בפניי הכחשה של טענות הנהג המבוטח באשר לאופן התנהלות שני הנהגים לאחר התאונה.

לבסוף יצויין כי בעוד שבהודעתה במשטרה ציינה הנתבעת כי "יכול להיות שראיתי אותו והוא היה רחוק פשוט" הרי שבעדותה בפניי שללה את האפשרות שראתה את נהג הרכב המבוטח לפני התאונה.

סיכומו של דבר, אני מעדיפה את גרסת נהג הרכב המבוטח כי נכנס לצומת כשמופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק, ואולם, על אף האמור, ראיתי ליחס לנהג המבוטח אשם תורם משמעותי, הן משום שנכנס לצומת בנסיעה רצופה, מבלי לוודא כי הצומת פנוי, והן משום שלמרות שהבחין ברכב הנתבעת נכנס לצומת ממרחק של 70 מטר, הסתפק בסמון והבהוב באורות. אני מעמידה את אשמו התורם של נהג הרכב המבוטח בנסיבות הענין על 30%.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת 70% מנזקיה של התובעת (שלא היו שנויים במחלוקת) היינו סך של 6,730.5 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את האגרות נשוא הליך זה כשהן משוערכות ממועד תשלומן ועד היום, את הוצאות העד מטעם התובעת בסך של 200 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ כולל מע"מ.

הסכום שנפסק ישולם תוך 30 יום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשגר את פסק הדין לצדדים וכן תסרוק לתיק את תיק המשטרה שהוגש במהלך הדיון.

זכות ערעור כחוק.